איך לטפל בקנדידה או פטרייה ואגינלית

תרופות סבתא שבאמת עובדות

 

 

 

ישנן כמה דרכים טבעיות לטפל בקנדידה. 

קנדידה אוהבת סביבה בסיסית ולא סובלת סביבה חומצית.

לכן, כל דבר שיוריד את רמת ה-PH, כלומר יהפוך את הסביבה לחומצית יותר, יחסל את
הקנדידה.

רמת ה-PH, או רמת החומציות, נעה בסקאלה של חומצי לבסיסי. ככל שה-PH נמוך יותר,

הסביבה חומצית יותר. ככל שה-PH גבוה יותר, הסביבה בסיסית ו"מתוקה" יותר.

ניתן לשלב גם מזונות מסוימים שאינם מעודדים סביבה בסיסית או מתוקה מספיק בשביל

הקנדידה, וכמו כן להכיר מחדש למערכת העיכול את הסביבה החיידקית המקורית שלה

כדי להביא לאיזון הפלורה המקורית והטבעית של הגוף. 

על כל אחת מהשיטות הטבעיות, בתוספת הארות מנסיוני האישי עם מטופלות, להלן.

​

מריחת יוגורט-

במקרה הזה, מריחה של יוגורט טבעי (לא מומתק), שהוא מאוד חומצי, בדרך כלל מביאה עימה הקלה מיידית. מומלץ למרוח בלילה לפני השינה ולתת ליוגורט  לעבוד ללא הפרעה במהלך השינה והמצב המאוזן בלילה.

יש נשים שאפילו מחדירות פנימה בעזרת טמפון טבול, אבל אני לא ממליצה על זה כפתרון ראשון. בעיני, עדיף לבצע מריחה מקומית של היוגורט ואך ורק במידה וזה לא עוזר להשתמש בטמפון, כדי לא לגרום לקנדידה לפתח "עמידות".

יוגורט טבעי נהדר לא רק בגלל רמת ה-PH הנמוכה שלו, אלא גם בגלל שהוא עשיר בפרוביוטיקה (ראי בהמשך).

 

שמן עץ התה- 

שמן אתרי של עץ התה הוא בעל ארומה כל כך חזקה שהיא קוטלת פטריות. ניתן לטפטף טיפה אחת או שתיים (בלבד!) על התחתונים עצמם או התחתונית (חשוב להימנע ממגע ישיר עם העור עצמו!), ולתת לארומה המתאדה כלפי מעלה לעשות את עבודתה.

​

מזונות-

ישנם מזונות מסוימים שאפשר להימנע לאכול – סוכרים ובצקים, מוצרי חלב (אלו המתוקים, או הלא חמוצים), ובעצם כל דבר מתוק ובסיסי וכמובן גם פטריות ושמרים. לפי תיאוריות מסוימות, הימנעות מהמזונות האלו לאורך זמן אמורה להרעיב את הקנדידה במערכת העיכול, ולכן גם בואגינה הקנדידה אמורה לגווע מעצמה.
שילוב הדיאטה הזו ביחד עם לקיחת פרוביוטיקה לפי המלצות הרוקח/ת, אמורה לתת עוד דחיפה למערכת העיכול לחזור ולפתח את הסביבה החיידקית/מיקרוביאלית הנכונה ולהשתלט שם על המצב.
אבל, מהניסיון שלי, דיאטה דרסטית זו לא עוזרת במספרים יפים מספיק בשביל להמליץ עליה באופן גורף.
מגיעות אליי נשים רבות שנואשו מקינון הקנדידה בגופן, כאשר גם לאחר הרעבה והימנעות במשך חודשים או אפילו מספר שנים, המצב עדיין לא עוזר. לפי ההרגשה שלי, דווקא ההימנעות או ההרעבה העצמית, גורמת להענשה עצמית שלא רק שלא פותרת את המצב הרגשי שבעקבותיו התפתחה הקנדידה, אלא לעיתים אף תורמת לו. קנדידה היא בעלת תדר אנרגטי של כיווץ וצמצום – הרי הכל סגור מגרד ובוער שם למטה ואין "כניסה" –וההימנעות הזו ממזונות מענגים מלמדת ומעודדת הענשה עצמית, מה שגורם עוד יותר להתכווצות פנימית. לא שם הפיתרון. התחושה שלי היא שפעמים רבות קנדידה נובעת ממצב רגשי לא פשוט, ועליו צריך לשים את הפוקוס.

​

פרוביוטיקה-

מערכת העיכול שלנו מלאה בכמויות אדירות של חיידקים ומיקרובים אחרים. כל אחד מזני המיקרובים האלו חי באופן טבעי ברמה הספציפית לו בגוף ושומר על הזנים האחרים מלהשתלט, כי כשכולם מתחרים על אותם המשאבים, אין מקום לאחד מהם פתאום להתרבות באופן קיצוני.

אנטיביוטיקה היא דבר נהדר שכן היא עוזרת להבריא מזיהום חיידקי, אך הבעיה היא שהיא אינה ספציפית ולא מסוגלת להבדיל בין חיידקים "טובים" לחיידקים"רעים" בגוף. לכן, האנטיביוטיקה גורמת גם להרס הסביבה המיקרוביאלית הטבעית, הטובה, בגוף בכלל ובמערכת העיכול בפרט. בהיעדר שאר שחקני המפתח, באופן תיאורטי מתפנה המקום לקנדידה והיא עלולה לשגשג.

לכן מומחי בריאות ממליצים לצרוך פרוביוטיקה בשילוב עם לקיחת האנטיביוטיקה, לפי המלצת הרופא/ה או הרוקח/ת. 

אבל, במידה והקנדידה כבר פרצה והחלה לשגשג, לעיתים זה לא מספיק רק לצרוך פרוביוטיקה, בעיקר כי קפסולות הפרוביוטיקה במותגים הקיימים מכילים רק כמות צרה מאוד של זנים מיקרוביאלים טובים. כדאי לשלב עם טיפול מקומי כפי שתואר למעלה. 

​

סבונים -

אל תשתמשי בסבונים לשטיפה אינטימית. כל מה שהם עושים זה מפרים את איזון ה-PH הטבעי, וגורמים לך לשטוף שם יותר ויותר באובססיבייות כאילו את "מלוכלכת". את לא. ומה קורה עם המנטה ששמים שם? כאילו לרמוז שאת צריכה "רענון" שם, ושברירת המחדל היא שדוחה שם. לא דוחה שם. הקטסטרופיזציה הזו של לשמור על האזור נקי וסטרילי רק מונעת ממנו לפתח את המיקרובים, הרירית, הנוזלים הרצויים והמאוזנים שאמורים להיות שם. אם את רגישה מאוד - אל תשתמשי בסבון בכלל, אלא רק מים.

​

הסתכלי - 

קחי מראה, שימי טיימר, והקדישי 5 דקות שלמות להסתכלות ישירה וכנה על הואגינה שלך. דברי איתה, והגידי לה את כל מה שיש על ליבך לומר. תני לה לדבר, הקשיבי לה ותני לה לומר את כל מה שיש לה לומר לך. 

אם יש לך בן/בת זוג - בקשי ממנו/ה גם. הקדישו לכך 5-15 דקות שלמות, ובהן בן/בת הזוג יסתכלו ישירות על הואגינה שלכן בצורה אוהבת וחומלת. לא מדובר במשחק מקדים שיוביל למין, אלא הסתכלות אמיתית וכנה שתעזור לואגינה שלך להרגיש אהובה ומקובלת כפי שהיא. כפי שהיא. 

וטיפ מדהים של לינה דנהאם - שיזוף ואגינה. לא בשמש חזקה כמובן, אבל לפרוש רגליים, לתת לואגינה להרגיש את האוויר הפתוח, לאוורר ולשחרר אותה ואותך! 

​

וקצת על המחזור החודשי-

במהלך המחזור החודשי ישנו שינוי מחזורי ברמות החומציות המקומיות באזור הואגינה. לקראת הביוץ, האזור נהיה יותר בסיסי ופחות חומצי, כדי לאפשר לזרע לשרוד. לאחר הביוץ ועד לימים שלפני הביוץ הבא, הסביבה שוב נהיית חומצית, כדי להגן על הביצית המופרית הפוטנציאלית שאולי נמצאת שם מכל גוף זר לחדור פנימה.
לכן, יש נשים שבימים שלקראת הביוץ, בזמן הבסיסי יותר, יפתחו גרד, וירגישו הקלה עם קבלת הווסת, בזמן החומצי יותר.

וגם, יש נשים שלקיחת גלולות או אמצעי הורמונלי אחר, גורם להן להתפרצות של קנדידה. הגלולות משתקות את התהליך המחזורי ואת הביוץ, ומוציאות את הגוף מהאיזון הטבעי ומהמעגל המקורי של חומצי-בסיסי-חומצי-בסיסי שאמור היה להיווצר שם לאורך החודש.

​

ההיבט הרגשי-

אם הנושא חוזר שוב ושוב, כדאי לבדוק מה שלומך מבחינה רגשית. לא סתם קוראים לזה "שפתיים" שם למטה, ואני כותבת את זה ברצינות מלאה. מהניסיון שלי, כשיש משהו שאנחנו לא אומרות, השפתיים התחתונות שלנו מנסות לדבר עבורנו.
תשאלי את עצמך – מה אני לא אומרת, ולמי. רוב הפעמים, מדובר במשהו שלא העזת לדבר עליו עם בן/בת הזוג שלך. או אולי, מול אמא. אולי זה אפילו לא מישהו אחר, אלא משהו שאת לא אומרת לעצמך.
והיי רכה, עדינה ובעלת חמלה כלפי עצמך וכלפיי גופך. 

 

המון בריאות לכולנו,

​

באהבה,

דפנה